נייר עמדה זה דן בעמדותיה המגוונות של החברה הערבית בישראל כלפי השתתפות בהפגנות המחאה נגד תוכנית שר המשפטים יריב לוין. הנייר מתמקד בעמדות המפלגות הערביות וועדת המעקב העליונה, ומציג תוצאות סקר דעת קהל בנושא שערך מרכז מדה אל-כרמל באמצע פברואר.
מתברר שלמרות פוטנציאל הנזק העצום הטמון בתוכנית שר המשפטים כלפי זכויותיהם ומעמדם הקולקטיבי של האזרחים הערבים, המפלגות הערביות חלוקות בדבר ההשתתפות בהפגנות ולא גיבשו עמדה ודרישות מאוחדת בנושא. עם זאת, המפלגות הערביות מבינות שהמחאה, העטופה בשיח ובסמלים ציוניים, שדורשת עד כה לשמר את המצב הקיים ולהבטיח את המשוואה "יהודית ודמוקרטית", כלומר דמוקרטיה ליהודים בלבד, אינה נותנת מענה לדרישות החברה העברית, אשר מבקשת שינוי עמוק ומהותי יותר, שיביא לדמוקרטיה מהותית ושוויונית.
מחלוקת זו קיימת גם בקרב האזרחים הערבים כפי שמשתקף מתוצאות הסקר, ולפיו יש רוב, אם כי קטן, שתומך בהשתתפות החברה הערבית בהפגנות, אך בצד זאת קיימת רמת נכונות נמוכה להשתתפות אישית בהפגנות. נמצאו גם הבדלים ניכרים בעמדות האזרחים הערבים לגבי השתתפות בהפגנות, הן לפי מגדר, גיל ורמת השכלה.
החברה הערבית מבינה אפוא את הסכנה הטמונה בשינויים המוצעים בתוכנית שר המשפטים, לא רק לזכויות פרט ולחירויות אישיות, אלא גם לזכויות הקולקטיביות של החברה הערבית, אך עדיין חלוקה הן ברמת המפלגות והן ברמת הפרט לגבי ההשתתפות בהפגנות המחאה. מציאות מורכבת זו מבהירה את הצורך הדחוף לגבש עמדה קולקטיבית של החברה הערבית לגבי תכונית שר המשפטים, ולהבהיר את הדרישות לדמוקרטיה מהותית של החברה העברית, ואת התביעות הקולקטיביות.
العنوان:
